סוף עונת התפוזים
שבת, 11/11/2006 שעה 23:39
לפני זמן קצר גילה בלוגר ערני סעיף בתקנון תפוז המפקיע את זכויות היוצרים על התכנים בבלוגיה מידי כתביהם ומאפשר לתפוז לעשות בו ככל העולה על רוחה, ללא מתן קרדיט או תשלום ליוצרים. הפרסום על סעיף זה עורר סערה בבלוגוספירה והציף שעוב את השאלה כיצד ניתן ליישב את המתח בין בעלי הפלטפורמות (שרוצים לעשות מהן כסף) לבין הכותבים (שאינם מוכנים לוותר על חירות הביטוי שלהם ועל התמורה שהן זכאים לה בגינה, לדעתם). הבלוגר יואב איתמר הלך רחוק עוד יותר והודיע לתפוז שאם לא ישנו את התקנון יעבור לפלטפורמה אחרת. ואני, ברשותכם, אומר שאין טעם לאיים. ממילא יציאה מחומות הפלטפורמה הממוסדת והקמת אתר עצמאי תבטיח לכם חירות יצירה וזכויות מלאות על התכנים. ובכן, מדוע לא ללכת בדרך זו?






''אנשי תפוז, הסטטיסטיקה לא משקרת. אני יודע מה אני שווה. אם אצטרך להתחיל מחדש, אתחיל מחדש. עשיתם שטות בכך ששיניתם את התקנון בתקופה שבה יש המון אלטרנטיבות חינמיות לכתיבה באינטרנט. מהמפץ שחוללתם כאן ירוויחו מתחריכם, כתבי עת חדשים שיצוצו וכתבי עת קיימים. לא חסרות לי הצעות לכתיבה במקומות אחרים. כיף לי לכתוב כאן. תמיד ראיתי במקום הזה בית. אני לא שובת. אני עושה. בעוד יומיים שלושה עולה בלוגיה חדשה של וורדפרס שמנהלים חברים שלי. הם יתנו לי את אותם חמישים מגה שאתם נותנים. הם יבנו לי כל תוסף שאבקש, והרווחים יתחלקו ביני לבין בעלי האתר בשיטת האד-סנס, אמיר גנס, נטו, או כל אלטרנטיבה אחרת שבעזרתה יכולתם לממש את ההבטחה שנתתם בקיץ - לשלם לנו, ולא קיימתם. אם לא תבטלו את האפלייה בין הבלוגרים, אם לא תתחילו לשלם, אני עובר. אני יודע שהמחיקה לא משנה מאום. שלמעשה יש לכם עותק מכל מאתיים הרשומות שפרסמתי עד כה. אם אתם לא רוצים להישאר רק עם תהילת עבר בידיכם, תתחילו לפעול. אני ממתין.''

המלים האלה שייכות ליואב איתמר, הידוע גם בכינויו ''האביר שלא היה''. יואב מנהל את הבלוג ''חלומות וסיוטים'' ונחשב לאחד מהכותבים האכפתיים ביותר בסביבה. האזהרה הגלויה שלו מביאה לשיא חדש את המהומה המתחוללת בבלוגיית תפוז מאז 4 בנובמבר (לעזאזל, שוב התאריך הארור הזה).

הפרשה החלה כשחשף חתול תעלול, בלוגר ערני ושנון, את העדכון האחרון לתקנון הבלוגיה של תפוז. ''הגולשת מצהירה ומתחייבת כלפי תפוז אנשים כי העלאת כל תוכן לאתר מהווה מתן, ללא כל תמורה, של רישיון בלתי חוזר, ארצי ועולמי ובלתי מוגבל בזמן לתפוז אנשים להשתמש בתכני הגולשת ולעשות בהם כל שימוש שתראה לנכון, על פי שיקול דעתה הבלעדי ומבלי לקבל הרשאה נוספת מן הגולשת, לרבות העברתם לצדדים שלישיים'', נאמר שם, ''לתפוז ניתנת הרשות להקליט, להעתיק, לשכפל, להפיץ, לשווק, להציג, למסור לציבור, לעבד, לערוך, לתרגם ולהשתמש בתכני הגולשת בכל דרך נוספת... ...לפי שיקול דעתה הבלעדי של תפוז אנשים. תפוז אנשים לא תחויב בתשלום עמלה ו/או תמורה ו/או תמלוגים מכל מין וסוג''. במלים אחרות, תפוז מודיעה לכם שאין לכם כל זכויות על הטקסטים שכתבתם, התמונות שהעליתם והפוסטים שפרסמתם. זו אותה תפוז שהבטיחה כבר לפני חודשים שתשלם לכל בלוגר על תכניו וטרם קיימה. באותו טקסט קרא החתול למאבק מאורגן של הבלוגרים נגד תפוז ואף הדגים שאפשר אחרת: הפניה לתקנון של LiveJournal, בלוגיה ותיקה אחרת, מראה כי שם נאמר במפורש כי כל התוכן המתפרסם בלייב ג'ורנאל הוא באחריות ובבעלות הכותב. נקודה.

הפוסט של החתול עורר תגובות רבות. חרמון החרה-החזיק אחריו ואף גילה כי אין זו הפעם הראשונה שתפוז מבצעת תרגיל תקנוני מסוג זה. תפוז הנבוכה הודיעה שהנושא בבדיקה, ואילו אביבה משמרי תהתה אם הסעיף הבעייתי הזה יהיה תקף גם רטרואקטיבית, דהיינו גם לגבי פוסטים שהועלו התקופה שקדמה לכניסת הסעיף הזה לתוקף. חתול תעלול לא ויתר. למרות שביתת הכתיבה שגזר על עצמו, הקפיד לעדכן לגבי פעולותיו בנושא הזה ובו בלבד. כך, למשל, פרסם פוסט שהוא ניוז עיתונאי בכל קנה מידה ובו דיווח על התארגנות תובענה ייצוגית נגד תפוז. עכשיו, כאמור, בא יואב איתמר ומציב אולטימאטום לתפוז.

אין זו הפעם הראשונה שבה מתבטאים בלוגרים באופן המעיד על חששותיהם לגורל יצירתם. במאי 2004 עברה בלוגיית ישראבלוג להתאכסן על שרתי נענע. בלוגרים רבים שנהנה לחסות תחת כנפיו של יריב חבוט, מייסד ישראבלוג, מצאו עצמם מעומתים עם עיצוב חדש של הבלוגים הסטנדרטיים, שהבליט את נענע וסמליה. כמה מהבלוגרים הפופולאריים ביותר בישראבלוג הביעו מחאה קולנית משום שראו בכך פגיעה בעצמאותם ויצירת חיבור כפוי עם חברה גדולה שנחשדת על ידם כמי שמבקשת לנצל את תכניהם לצרכים מסחריים. לפני שבועות אחדים מכר חבוט את ישראבלוג לנענע סופית.


גם בעיית ה''צנזורה'' העיבה על היחסים בין חבוט לבלוגריו. היא הגיעה לשיאה כשמחק חבוט את הבלוגים שהקימה מירב קנר, הידועה גם בכינויה האינטרנטי רפונזל. קנר חשפה בבלוגים אלה את שמותיהם של אנשים מוכרים שלהם ייחסה עבירות פליליות שבוצעו כנגדה. חבוט הודיע שאין לו כוונה לשאת באחריות משפטית כלפי האנשים הללו בגין פעולותיה של קנר ולאחר התדיינות חריפה עימה מחק את הטקסטים שלה. ביוני השנה קפצה מירב קנר אל מותה. האירוע הטראגי הזה עורר דיונים רבים בבלוגוספירה, אבל אחד המקומות שאליהם התפתחו הדיונים (שהוא חשוב לענייננו, אבל בוודאי אינו המרכזי שבהם) הוא השאלה מה זכותו של חבוט למחוק טקסטים שכתבו אחרים.

גם רשימות, שבעבר נהנתה מדימוי אליטיסטי משהו, אינה נקייה מבעיות. בניגוד לישראבלוג, בה ראה עצמו יריב חבוט כמי שנושא באחריות בגין פעולות הבלוגרים הכותבים על גבי הפלטפורמה שבנה, הרי שמנהלי רשימות, ירדן לוינסקי ואורי ברוכין, מסתפקים בבחירת האנשים שלהם הם מעניקים את האפשרות להשתמש במערכת הניהול האיכותית שבנו. מצד שני, הם מודיעים במפורש כי אין הם מתערבים בתכנים המתפרסמים באותם בלוגים. זו גם הסיבה לכך שברשימות (שבניגוד לישראבלוג, לתפוז ולפלטפורמות נוספות ההצטרפות אליה אינה פתוחה לכל דכפין) מתנהלים לעתים דיונים שאינם נופלים בחריפותם מההתנצחויות בישראבלוג.

במאמר מוסגר אני יכול לומר שאין טעם לבוא בטענות את מנהלי הבלוגיות. גם אם בנו מלכתחילה את הפלטפורמות שלהם כדי להעניק להם אפשרות להעלות את תכניהם בפורמט ידידותי ומושך, הרי שבסופו של דבר הם רוצים לעשות מזה כסף. מסיבה זו תפוז רוצה לעשות שימוש חופשי בתכני הבלוגים. מסיבה זו גם הודיעה תפוז – אותה תפוז שבתקנון שלה נאמר שהיא יכולה לעשות ביצירתם של רבבות בלוגרים וגולשים ככל העולה על רוחה – שתשלם לבלוגרים שימשכו קהל. למרות כל ההצהרות הפומביות, עד עכשיו אף בלוגר לא ראה מהם גרוש. אולי זה יקרה בעתיד, אבל לא קשה לדמיין שבלוג שירצה למשוך מספר מירבי של גולשים יכניס שם, איך לומר בעדינות, תכנים שרמתם בעייתית במקצת.





אדם קרוב אצל עצמו, ולכן אספר לכם מה עבר עלי. לפני כשנתיים פרשתי מרשימות. הייתי שם שנה, כתבתי הרבה, אבל מסיבות שלא אחזור עליהן כאן ביקשתי לצאת לדרך עצמאית. ניסתי את ישראבלוג (תפוז אנשים טרם הוקם אז), אבל לא השתגעתי על התוצאות. מכל מקום, הרצון שלא להיות תלוי במנהל-על היה אף הוא באוויר. לא היה לי מושג וחצי מושג בבניית אתר עצמאי. אחרי ניסיונות וטעיות הגעתי אל טל כהן, אחד מהאנשים שבנו את ''האייל הקורא''. על הפרק עמד השימוש במערכת ניהול אישית שטל פיתח ושבה כבר עשה הבלוגר אלכסנדר מאן שימוש מזה זמן מה. היא נראתה לי מתאימה לצרכי: פשוטה, לא יומרנית ויעילה לצרכי פרסום ודיון. באתי, ראיתי, ניסיתי, אהבתי והחלטתי בחיוב. בנוסף, גם היה ברור לי שהאתר הזה חייב להיות בעל דומיין עצמאי. אחרי כמה התלבטויות קניתי את aplaton.co.il, הכנתי את הלוגו הכי פשוט שאפשר, ההוא עם תמונת אפלטון ושני הפרתנונים, ויצאתי לדרך.

זה לא היה קל. בשנה שהייתי ברשימות עדכנתי 185 פוסטים – קצב מסחרר של מאמר ליומיים. אלה לא היו ויצים של שורה וחצי או שלוש מלים שמפנות לפוסט באתר אחר. נהפוך הוא: רובם היו מאמרים מושקעים, מאויירים ומלונקקים שלפרסומם קדם תחקיר קדחתני. באותם ימים (וליתר דיוק באותם לילות) אי אפשר היה לראות את חדר העבודה שלי מרוב ספרים, כתבי עת, מפות ושאר עזרים טקטיים. בתחילה העליתי את המאמרים הישנים מרשימות, אבל היה ברור לי שזה לא היה מובן לכל קורא. אחרי הכול, מי רוצה לקרוא את אותו המאמר פעמיים אצל אותו בלוגר. ובכל זאת, החלטתי שכל החומר שלי חייב להיות שם. היה צורך להתרגל לפורמט החדש, לעובדה שהעלאת תמונה היא עניין מורכב יותר במערכת החדשה מאשר ברשימות, לכך שכל הדגשה או מתיחת קו תחתי דורשת כתיבת סימנים מסוימים ואינה יכולה להיפתר רק על ידי לחיצת כפתור. אבל זו הייתה דרך שהייתי מוכן לעבור. וכך מצאתי את עצמי יושב בסופי שבוע ובלילות של ימי החולין ומעדכן ובודק ומנסה – עד שהתוצאה מצאה חן בעיני.


כל זה לא קורה בחינם. טל גובה ממני 500 שקל לשנה על השימוש במערכת, כך שלמעשה אני שוכר אותה ממנו. אבל לפחות כאן התנאים ברורים: החומר שייך לי ולי בלבד, אני קובע את כללי המשחק באתר וטל – איש מקצוע מיומן - מגיש לי שירותי תחזוקה ואכסון תמורת הסכום הזה. ואם אינני טועה, אלה 500 שקל יותר ממה שרוב הבלוגרים מוכנים לשלם תמורת האתר שלהם. ושוב: יתכן שגם בינינו יהיו חילוקי דעות בעתיד ואני אאלץ לפרוש. אבל עדיין אני נהנה מיותר עצמאות מאשר מרבית מפעילי הבלוגים שקוראים עכשיו את המאמר הזה.

אם להיות מעשיים, רוב הבלוגרים שאני מכיר לא יאמצו את דרכו של יואב איתמר. להעביר ערימה של תכנים – לעתים מאות אלפי מלים – ממערכת אחת לאחרת זה כאב ראש רציני. כשאדם פותח אתר אישי שיש לו משמעות עבורו הוא אינו עושה זאת לטווח קצר, ולכן חשוב לו לדעת שבעלי הפלטפורמה שלו מתכוונים לשמור איתו על יחסים יציבים לאורך זמן ולא להכניס מעת לעת שינויים שפוגמים באיכותה של אותה יציבות. לפי התנהגותה של תפוז בחודשים האחרונים אפשר להתרשם שזה בדיוק ההיפך ממה שהיא משדרת.

אני מציע לכל מי שיצירתו חשובה לו לעשות את אותו הדבר. אין טעם להתעמת שוב ושוב עם מנהלי הבלוגיות. עזבו את הבלוגיות החינמיות ופתחו אתר משלכם. אם יש לכם את הידע כיצד לעשות זאת בעצמכם, מה טוב. אם לא, ואם זה באמת חשוב לכם, אולי תהיו אפילו מוכנים להוציא לשם כך כמה שקלים מהכיס. אחרי הכול, הבלוג הוא חלק מתעודת הזהות שלכם - והנחת המוצא שלי היא שלאדם חשוב לבנות זהות ייחודית משל עצמו.





התמונות נטולות ממסכי הפתיחה של האתרים הבאים: הבלוגיה (תפוז), ישראבלוג (נענע) ורשימות.





[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
[חדש]
מרק ק.   יום א', 12/11/2006 שעה 6:42 אתר אישי
לדעתי יש שלושה גורמים חשובים שמונעים מעבר של בלוגרים לפלטפורומות עצמאיות.
1. נראות - כל פלטפורמות הבלוגינג הישראליות נותנות הזדמנות להופיע בדף הראשי של האתר, חשוף למבקר האקראי. קשה להשיג נראות כזו לבד בתוך אוקיאנוס האינטרנט.
2. מחיר - קשה לאנשים להצדיק בפני עצמם תשלום עבור משהו שהם יכולים לקבל בחינם וזה בכלל לא משנה שהיום אפשר למצוא שירותי אירוח שמוכנים להתקין לך וורדפרס בפחות ממחיר של סרט לחודש.
3. חוסר ידע טכנולוגי - רוב האנשים הם חסרי ידע טכנולוגיה על הפעולה של האינטרנט וחושבים בטעות שצריך להיות גיק על בשביל להקים ולתחזק אתר.

לזה כמובן צריך להוסיף שגם אם החלטת לעבור, מאחר שפלטפורומות הבלוגינג בארץ לא ממש תומכות בכל התקנים המתהווים לעולם הזה, קשה להעביר את התוכן שכבר יצרת לפלטפורמה חדשה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
חתול תעלול   יום א', 12/11/2006 שעה 9:51
בתגובה למרק ק.
אתר אישי
עניין הנראות נפתר היום בקלות יחסית - בזכות אתרים כמו Webster, שמאגדים עבור המבקר האקראי את הפוסטים של בלוגים לפי קריטריון זה או אחר.

הבעיה הגדולה נשארת העברת התכנים - ההעברה מ''תפוז'' ל''וורדפרס'' בלתי אפשרית, לדוגמא.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

וובסטר? [חדש]
אודיסאוס   יום א', 12/11/2006 שעה 10:00
בתגובה לחתול תעלול
אתר אישי
לא מדויק. פחות מ-‏5% מהכניסות לבלוג שלי מגיעות מוובסטר / אוזרוקס ודומיהם. אין מה לעשות, אם אתה רוצה כניסות, אתה צריך להיות בדף הראשי של ישרא לאיזה רבע שעה ביום.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

וובסטר? [חדש]
נינה   יום ג', 28/11/2006 שעה 8:06
בתגובה לאודיסאוס
אתר אישי
רבע שעה? הלוואי. בפועל זה פחות מדקה.
החשיפה המשמעותית ביותר היא דרך ''הבלוגים הפעילים'' או לקוות שתתפוס את העין של מישהו ותכנס לקבועים שלו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
חתול תעלול   יום א', 12/11/2006 שעה 9:51 אתר אישי
אני כרגע שוקל את צעדיי, מכיוון שברור שאת ''תפוז'' אני עוזב. ככל הנראה פלטפורמה עצמאית היא צעד מתבקש.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אם כך... [חדש]
אורי קציר   יום א', 12/11/2006 שעה 12:42
בתגובה לחתול תעלול
אתר אישי
אני מציע לך ללכת על הכיוון שלי. רק שני בלוגרים שאני מכיר (אלכסנדר מאן ועבדך הנאמן) משתמשים במערכת הזאת, אבל היא קלה ללימוד ולשימוש והיא מוטת טקסט - כלומר מיועדת למי שיש להם סבלנות לטקסטים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

כנראה שאתה צודק [חדש]
שפי   יום א', 12/11/2006 שעה 13:09 אתר אישי
''תעודת הזהות'' זה לשון המעטה לגבי מה שצריך להיות אתר אישי. אולי עדיף פשוט ''זהות'', ואפילו ''הזהות האמיתית'', זה מה שאמורים להרגיש כותבים.

לגבי בורים כמוני לא מספיק הסברת את מהות ההתקשרות בינך לבין אותו טל. האם כל ההבדל הוא כמו ההבדל בין קופת-חולים לקליניקה פרטית (או בין ז'אקט בחנות לז'אקט אצל חייט)? ומה עם יחסי בעל-בית-אינסטלטור – אין אפשרות כזאת?

לדעתי ב''בלוג'' (אני מעדיף את ההגדרה ''אתר אישי'', לפחות לגבי ה''בלוג'' שלי) חייבת להתקיים האופציה להרוויח ממנו כסף. חבל שלכל אורך הרשימה אתה מתחמק מהאנלוגיה הכי טריוויאלית – לפירסום בטכנולוגיה הקודמת, הדפוס (אותו ''בלוגר'' שאתה מצטט בהחלט עושה את האנלוגיה הזאת, בעצם ההגדרה שלו ''כתבי עת''). גם אם אותך-אישית ההשוואה הזאת לא מעניינת, לא צריך להיות אנתרופולוג או עתידן דגול בשביל להכיר בה הסטורית.

כנראה שלא תודה בכך, אבל לטעמי יש ברשימתך זאת גם התקוממות כנגד המינון הגבוה מדי של קהילתיוּת. אולי אתה בדרך להסכים עם הרשימה הככה-ככה הזאת שלי:
נ.ב: מומחים ממני טוענים שהשיר ''סוף עונת התפוזים'' (להקת ''תמוז'') הוא אבן-דרך בתולדות הזמר הישראלי, שכשמו כן הוא.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

כנראה שאתה צודק [חדש]
אורי קציר   יום א', 12/11/2006 שעה 14:51
בתגובה לשפי
אתר אישי
ההבדל הוא שטל כהן אינו רשאי לעשות שימוש חופשי בתכנים. אנחנו חתומים על הסכם המסדיר את היחסים בינינו ולא יעלה על הדעת שמישהו יעשה שינוי חד-צדדי על דעת עצמו (וככל שאני זוכר, תפוז לא טרחה להודיע לבלוגרים על הסעיף הזה בתקנון ואלמלא חתול תעלול הוא בוודאי היה שוכן אחר כבוד, זנוח ומלא אבק, בין שאר הסעיפים בו). כשאני מבקש לעדכן את המנגנון באלמנט שכמות העבודה עליו הגיונית הוא מסייע לי בכך. העיצוב נקי, אינו גדוש בפרסומות וכל האתר כפוף ליחסים שבין שני אנשים ולא בין איש לחברה. זה הבדל משמעותי.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

כנראה שאתה צודק [חדש]
שפי   יום א', 12/11/2006 שעה 19:48
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
מבחינה טכנית, לפחות לי אישית אין בעיה עם ''ישראבלוג'', אני מנצל רק חלק קטן מהאפשרויות שיש שם. ועושה רושם שהם אף פעם לא יכניסו סעיף כמו זה ש''תפוז'' הכניסו. אבל קראתי ראיון עם עובדת ''נענע'' שעומדת להחליף את חבוט (נדמה לי ששמה אילנה) שבו היא אמרה שבכוונתה להעצים את האלמנט הקהילתי. כשקראתי את זה הרגשתי כאילו היא מאותתת לשכמותי שאנחנו לא רצויים, סתם נאחזים בקרנות החוק היבש של האתר לגבי הרשות להחזיק בו בלוג – במקום שהיא תרצה לשפר את התדמית הנמוכה של ''ישראבלוג'' היא רוצה את ההפך, לאשש אותה.
כמו בכל דבר בחיים גם בעניין האינטרנט אני מנסה להתעלם מתדמיות, אבל אני מודה שזה מעיק עלי.
לא קלטתי את זה מראש, אחרת או שהייתי פותח אתר פרטי, או כמו שלך, ולפחות הייתי פונה ל''רשימות''.
קרה לי כמה פעמים שסימנתי קטע שהעליתי כמתאים למדור ''הנושא החם'' והם לא הכניסו אותו. קרה שכן הכניסו (ומדובר בכמות די גדולה של קוראים), וכשאני משווה בין אלה שלא לאלה שכן, מתחוור לי שלפעמים מפריעות להם ההשקפות שלי, שמן הסתם הן חריגות, לא ''חינוכיות''... לך תסביר להם שאת ההשקפות השיגרתיות שלי אני משאיר לעצמי, מקסימום מדבר אותן, שהאלף-בית של כתיבה הוא שהמובן-מאליו אין טעם שיכתב.
לך אין את כאבי הראש האלה, אבל אם אפתח אתר אחר אז לא אוותר על אפשרות – לפחות תיאורטית – להרוויח בו כסף, מפירסומות או בכל דרך אחרת.
ואחרי כל זה אני מודה שלפעמים רצויה לי חברתם של הטין-אייג'רס, ויותר מזה, לפעמים בזמן כתיבת קטע הם ''נוכחים'', מציצים מאחורי גבי... במידה זו-או-אחרת לפעמים אני ''פונה'' אליהם, כותב בשבילם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

כנראה שאתה צודק [חדש]
אורי קציר   יום א', 12/11/2006 שעה 20:23
בתגובה לשפי
אתר אישי
בוא נבחין: הדיאלוג חשוב לי, אבל מה שקרוי ''קהילתיות'' הולך ונעשה מעיק יותר ויותר עם השנים. אותה ''קהילה'' יכולה לקרב בין כותבים שונים אבל גם מעצימה מאוד את התחושות השליליות. באינטרנט אין בעל בית שיכול להטיל סנקציות מיידיות ולכן אפשר לכתוב בו כל דבר, אפילו המרושע ביותר, בשם בדוי, ולצאת נקי.

נסה למחוק טוקבקים בפלטפורמות המוכרות ותזכה למבול של חרפות וגידופים. מי שאינו יכול לגדף אותך בבלוג שלך יעשה זאת בבלוג אחר. זו תרבות דיון מכוערת ואלימה ולפיכף החלטתי כאן לעודד את ההזדהות בשם המלא בקרב המגיבים. לא כולם עושים את זה, אבל אני מוותר לעתים משום שרבים מאוד מקרב המגיבים האנונימיים כותבים בצורה עניינית ומכובדת.

מבחינות רבות אני חי על אי אינטרנטי מרוחק. יש בכך חסרונות, כמו הצורך להיכנס לכתובת ולקבל אתר אחד בלבד (בעוד שאם תיכנס לרשימות או ליישראבלוג תיתקל בכתובות של עשרות אתרים שעודכנו לאחרונה ותוכל לבחור ביניהם כטוב בעיניך) או הצורך לקדם כל פעם מחדש כתובת שהיא שונה מהמקובל (במקום לומר ''כנס לישראבלוג ותעשה חיפוש על השם שלי או על הניק שלי''). אלה מגבלות שאני חי עימן בשלום, כמו גם עם העובדה שגם קהל הקוראים כאן אינו רחב במיוחד. את כל זה ידעתי כשבניתי את ''אפלטון''. מצד שני, יש בו כמה יתרונות שיש בלא מעט איים שכאלה. הסביבה, בה במידה שהיא דלילה למדי, גם נקייה יותר, האנשים רגועים יותר והאווירה נוחה יותר. אם אתה מוכן לקבל את כל המאפיינים האלה - לך על אתר עצמאי.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תפוז התקפלו [חדש]
אורי קציר   יום ב', 13/11/2006 שעה 8:56 אתר אישי
זהו זה, תפוז שינו כיוון והתקפלו מהסעיף הבעייתי, כפי שנראה בדיווח שמקושר למטה. כנראה שהלחץ עוזר לפעמים. ובעניין זה עצמו - אני מקווה שההתקפלות הזו לא תשפיע על החלטת חתול תעלול ואחרים (אם יש כאלה) לעזוב את תפוז וללכת לפלטפורמה אחרת.

[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תפוז התקפלו [חדש]
אודיסאוס   יום ב', 13/11/2006 שעה 9:10
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
התקפלו, התקפלו, אבל...
האם הם הולכים לפצות את הבלוגרים שלהם על התרגיל שעשו?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תפוז התקפלו [חדש]
אורי קציר   יום ב', 13/11/2006 שעה 9:20
בתגובה לאודיסאוס
אתר אישי
אין לי מושג לאיזה פיצוי אתה מתכוון משום שלדבריהם הם לא עשו עדיין שימוש בשום טקסט שכתב בלוגר מבלי לקבל את רשותו. נדמה לי שההצבעה הטובה ביותר היא ברגליים, כפי שהדיע חתול תעלול. כך תימנע שערורייה מעין זו בעתיד.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תפוז התקפלו [חדש]
אודיסאוס   יום ב', 13/11/2006 שעה 9:24
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
תפוז נוכלים שצריכים להיענש על מה שעשו. מצידי שהפיצוי יהיה איזה מיקרופיימנט, או whatever, העיקר שיראה שתפוז נענשים על מה שעשו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תפוז התקפלו [חדש]
אורי קציר   יום ב', 13/11/2006 שעה 9:38
בתגובה לאודיסאוס
אתר אישי
מנכ''ל תפוז אמר שמדובר בטעות ניסוח. בוא נניח שהוא יוצא זכאי מחמת הספק. אין סיבה לדרוש פיצוי, כספי או אחר, על משהו שטרם נגרם בגינו נזק כלכלי למישהו. לעומת זאת, עזיבה של בלוגרים משמעותיים את הפלטפורמה תוכל להיות איתות בכיוון הנכון. תפוז יצטרכו לחשוב פעמיים לפני עשיית צעד כזה בעתיד משום שיבינו שאנשים שבנו את ביתם האינטרנטי אצלם יכולים להגיב בעזיבה - ואת הקהל שלהם הם הרי יקחו איתם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תפוז התקפלו [חדש]
אודיסאוס   יום ב', 13/11/2006 שעה 9:42
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
מקבל.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אפשרות: [חדש]
שפי   יום ב', 13/11/2006 שעה 13:01
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
הסעיף הזה מטרתו היתה בדיוק זאת: להבריח כותבים מסוג אלה שאיכפת להם מזכויות-יוצרים, כלומר אלה שיש בכתיבתם יומרה להיות בעלת ערך-חשיבות לקהל הרחב, שה''קהילה'' אינה כל עולמם. חתירה לבנות מוסד סוציאלי, כל גולש מכיר ''פורומים'' כאלה. לא קשה לנתח את המניעים - הם גם כלכליים אבל לא רק.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אפשרות: [חדש]
אבי   יום ד', 15/11/2006 שעה 22:07
בתגובה לשפי
אתר אישי
אם זה אכן כך, יהיה להם מה למכור רק שהוא יהיה חסר ערך.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אפשרות: [חדש]
שפי   יום ה', 16/11/2006 שעה 14:15
בתגובה לאבי
אתר אישי
הם לא מעוניינים לעשות עיתונות/ ספרות/ אקדמיה, אלא משהו בעל ערך אחר, עסק אחר, הסחורה שהם מנסים לייצר היא ''בית חם'', שזה סוג של ''עבודה סוציאלית''. אני טוען שהשיקול שמאחורי הסעיף הזה היה במהותו לא כלכלי אלא תסביכי – שלא ''ינצלו'' אותם (בעיקר אותן), שלא יראו בהם משהו-בינתיים קרש-קפיצה. ''חרדת נטישה''.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תפוז התקפלו [חדש]
פינקי   יום ד', 15/11/2006 שעה 12:20
בתגובה לאורי קציר
מסכים (לגבי ההצבעה ברגליים).
הבעיה העיקרית ב''חוזה'' של תפוז, שהוא לא הדדי, כלומר הם יכולים לשנות אותו בכל עת, כפי שהדגימו בביצוע שינוי זה (והתיקון).

אגב, על השינוי הראשון, הם לא הודיעו, לגבי התיקון - הם כבר פרסמו בכל הפורומים שלהם הודעה..
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני, למשל, עברתי כבר. [חדש]
יואב איתמר   יום ב', 13/11/2006 שעה 21:21 אתר אישי
כולכם מוזמנים לבקר אותי במשכני החדש בבלוגלי.
כולי תקווה שתוך ימים מספר אוכל להעביר את הבלוג בשלמותו לשם. בבלוג החדש הנקרא ''ממנטו מורי - חלומות וסיוטים 2''
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אתה צודק [חדש]
קלמן   יום א', 19/11/2006 שעה 8:29 אתר אישי
אין צורך להתרגש מהתקנון, אין גם צורך לשכנע בלוגרים לעבור לאתרים עצמאים. כמי שהתחיל בישרא. זה נראה לי תהליך טבעי. הפלטפורמות הגדולות, כולל רשימות, הן כמו אינקובטורים ציבוריים לגידול כותבים. אלה שמצליחים לגדל כנפיים יתעופפו מהקן בכל מקרה ויעברו לבלוג עצמאי, גם אם יציעו להם כסף להישאר.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אתה צודק [חדש]
אורי קציר   יום א', 19/11/2006 שעה 9:12
בתגובה לקלמן
אתר אישי
זווית חשיבה מעניינת, קלמן. אלא שאני לא בטוח שהיא מתואמת סטטיסטית עם המציאות. ותיקי הבלוגרים בישראבלוג (זו ש, זרובבלה, תראזימאכוס, איפי טומבי וכן הלאה) עדיין נמצאים שם. דבורית שרגל, שהחלה את דרכה ברשימות ומנהלת שם בלוג עד היום, העדיפה, אחרי שהות קצרה ארוכה בישראבלוג ושהות קצרצרה בתפוז, לעבור לדה מארקר. בלוגרי רשימות נשארים שם שנים ואלה שסוגרים את הבלוגים שלהם שם אינם נוטים לפתוח בלוגים עצמאיים דווקא (גילעד נס עזב את רשימות לטובת ישראבלוג; כרמל וייסמן ניהלה בלוגים ברשימות, ולאחר מכן, במקביל, גם בישראבלוג; אבנר שץ פתח אתר עצמאי אבל אינו מתייחס אליו כאל בלוג אלא יותר כאל מקום לאכסן בו את יצירותיו).

מי שפותח בלוג עצמאי הוא בדרך כלל אדם שמעורה היטב בעולם המחשבים ואינו נרתע מפני התמודדות עם כל הכרוך בכך. לצערי, ההגדרה הזו אינה חופפת את כל הכותבים האיכותיים ברשת, כך שרבים מאלה עדיין נותרים בפלטפורמות ההמוניות שבהן החלו את דרכם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אתה צודק2 [חדש]
קלמן   יום א', 19/11/2006 שעה 20:45
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
התפיסה שלי רומנטית יותר, אני נוטה באמת להשליך מעצמי על הכלל. בסופו של דבר כל בלוגר מגיע לשלב שבו הוא דורך במקום, יש כאלה שסוגרים ופורשים ויש כאלה שמנסים עוד פעם, אני שייך לאלה שניסו הרבה פעמים עד שהבנתי שאין ברירה אלא לצאת. אני מתאר לעצמי שיש בטח עוד כמה כמוני, אני לא עד כדי כך חריג.
דרך אגב, נתקלתי בשם 'אפלטון' בכמה הזדמנויות, אבל זו הפעם הראשונה שהגעתי לבלוג, יש לך בלוג מעניין ועשיר, נהניתי לקרא.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אתה צודק2 [חדש]
אורי קציר   יום א', 19/11/2006 שעה 22:14
בתגובה לקלמן
אתר אישי
תודה, קלמן. אגב, אני מבקר אצלך ב''מרכז'' לעתים מזומנות, אבל במשכנך החדש זוהי לי הפעם הראשונה. גם אני נהנה מאוד ממה שאני רואה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
יואב איתמר   יום ב', 20/11/2006 שעה 11:18 אתר אישי
משום מה כתובת הבלוג שלי לא הופיעה בתגובה הקודמת.
yoitamar.blogli.co.il
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הסוגיה הטכנית היא בעייתית [חדש]
חצישלישרבע   יום א', 26/11/2006 שעה 1:13 אתר אישי
מבחינתי השינוי הזה בתקנון תפוז היווה תמרור הזהרה משמעותי, ומאז אני הופכת בדעתי ולא מצליחה להגיע להחלטה.
האבחנה שלך לגבי המיומנות הטכנית שנדרשת לתחזק אתר היא מדוייקת, במיוחד אם אסתטיקה היא שיקול משמעותי. זה מעבר לעצם היכולת, אותה אפשר לרכוש או לא, מדובר במשאבים של זמן והשקעה - ופתאום המוקד עובר מהטקסט עצמו והיצירה, להתעסקות בפרטים מעיקים שפלטפורמה מוסדרת חוסכת ממך.

עניין החשיפה גם הוא לא טריוויאלי. בבלוג שלך נתקלתי במקרה לפני מספר חודשים כשחיפשתי ''בלוגים מומלצים'' בגוגל (ומאז שתקתי, אבל נהניתי לקרוא), ובבלוגים עצמאיים רבים אני נתקלת במקרה, אבל לא בהכרח מקפידה לחזור. אתר עצמאי אולי מבטיח חופש, אבל הסיכויים לקידום נמוכים משמעותית מבפלטפורמה רבת משתתפים.

ובכל זאת, למרות כל היתרונות, אותו שינוי בתקנון תפוז גרם לי להפוך בעניין מחדש.
אני משתתפת פעילה בתפוז כבר הרבה שנים, ורוחשת המון חיבה לאתר. עם זאת, אני לא מאמינה, אפילו לא לרגע, שזו היתה טעות מקרית בניסוח, אי הבנה שאפשר לנפנף הלאה. ניסוח כזה לא מפציע בטעות, והיתה שם הדגשה יתרה לגבי החירויות שתפוז הקצתה לעצמה בשינוי ההוא.
הם אמנם חזרו בהם במידה רבה, אבל השינוי ההוא הצביע על כוונות.

בנקודה אחת אני חולקת עליך, והיא הלגיטימיות שבהכרזה על ניצול התכנים לתועלת מסחרית של האתר. מודל עסקי לא יכול לקום תחת ההנחה שמישהו פשוט ייתן לך דברים בחינם:
כן, אני אקים סופרמרקט, ותנובה פשוט *תתן* לי את הגבינות. אני אמכור את הגבינות ו-voila! רווח נקי.

אפשר לבנות מודל עסקי על פרסומות (וכאלו יש לא מעט בתפוז, כמו גם בישראבלוג), אפשר לבנות מודל עסקי על מכירת טכנולוגיה, אבל בפירוש לא סביר לבנות מודל עסקי על גזל של זמן והשקעה, של תכנים ויצירה, למטרות עסקיות עתידיות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שיטת הנוכלות של תפוז [חדש]
דור   יום ד', 14/07/2010 שעה 13:25 אתר אישי
ברגע שאתה מעלה רשומה שעלולה לעניים הרבה קוראים דרך מנועי החיפוש... , הם מיד יעילמו את הרשומה ממנועי החיפוש ויציבו קישור לרשומה שלך , כדי שזה לא ייחשב גולש, שעליו תפוז יצטרכו לשלם לבלוגר.
כל זה בשביל לחסוך מאיתם את כמות הגולשים שנכנסים אליך לאתר.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©