האתר למען בחירת אלי עמיר לנשיא מדינת ישראל
יום ג', 29/08/2006 שעה 19:43
מעמדו של נשיא מדינת ישראל התדרדר בשבועות האחרונים לשפל שכמותו לא ידע התפקיד הזה מאז התפטר הנשיא הקודם בעקבות פרשת סרוסי. דומה כי הנשיא הולך ומאבד את מעמדו הייצוגי - אולי הנכס העיקרי של הנשיאים מאז ומעולם. דומני כי לאחר ששני הנשיאים האחרונים הסתבכו בפרשיות שבמהלכן הועלו נגדם חשדות למעשים פליליים, בשלה העת לשוב ולבחור לתפקיד הרם הזה אדם בעל שיעור קומה. אני מציע לבחור בסופר אלי עמיר. את מעלותיו כבר פירטתי במאמר שפרסמתי בראשית השנה שעברה. בתקופה שחלפה מאז בשלה בי ההחלטה לעבור ממאמר תמיכה לפעילות ממשית. הקמתי (בסיועו של חנן כהן) אתר שתפקידו לרכז מידע ופעילות למען בחירה זו. אתם מוזמנים להצטרף



''כשאתה מקבץ אנשים יחדיו, אפילו אם זה רק כדי לשתות בירה או לצפות במשחק פוטבול, אתה כבר בפוליטיקה – משום שבכנסך אותם אתה משפיע בכך על הפוליטיקה של הגוף האנושי שאותו כינסת''. את הדברים הללו (בתרגום חופשי) אמר זמר העם האמריקני פיט סיגר במהלך הופעה משותפת שקיים עם ארלו גאת'רי ב-‏1982. בעשרים וארבע השנים האחרונות המשפט הזה לא איבד מאמיתותו כמלוא הנימה. הבאתם של בני אדם אל זירת פעולה אחת – ללא קשר למהות הפעולה שאותה הם מתבקשים לבצע שם – היא עדיין הבסיס לכל פעולה פוליטית.

גשר בין-תרבותי. אלי עמיר

מעולם לא הצטיינתי בכינוסם של בני אדם לצורך השגת מטרה משותפת. אף שתקופה מסוימת בחיי עבדתי לצידם של אישים פוליטיים, מעולם לא הייתי מארגן פוליטי או מה שנקרא בשפת המדיה ''איש שטח''. חסרו לי, אני מניח, תכונות האופי הנדרשות לסוג זה של פעילות. ולי, אני מודה, לא היה את הדרייב הזה. אבל תמיד ידעתי להשקיף - במידה מסוימת של פיכחון, אני מעז לומר - על הזירה הפוליטית ולנסות להבחין בה בין רצוי ללא רצוי, לאתר את המגמות העיקריות בה, לבדוק איזה תרחיש בהווה או בעתיד ישרת אותנו טוב יותר. כמו רבים מאיתנו, היו (ועדיין יש) לי לא מעט רעיונות משלי – החל מהצעות לשינוי שיטת הבחירות וכלה בתחזיות לגבי שרטוטה של המפה הפוליטית העתידית.

קל מאוד לנתח את הדברים בצורה כזו מתוך המקלט הבטוח של אתר אישי. לאתר כזה מגיעים, מטבע הדברים, אלה שיש להם מכנה משותף כלשהו עם הכותב ועם בחירת הנושאים שלו. כאשר בלוגר משלח את דבריו לאתרו הוא אינו מייעד אותם לבני אדם מסוימים. כל דכפין ייתי ויקרא. אבל שערו בנפשכם שאתם מנסים לכונן מעין עצרת של קוראים וירטואליים ולנסות לרתום אותם למטרה שאתם רואים כנעלה במיוחד וככזו שבגינה כדאי להשקיע עוד קצת מאמץ – קצת יותר מזה הנדרש כדי להעלות לאוויר מאמר מוצלח.

ובכן, דומני שהגיעה השעה שאירתם למען מטרה כזו. והמדובר, למי שעדיין לא ניחש, בבחירת הנשיא הבא של מדינת ישראל.

מוסד הנשיאות מצוי בשנים האחרונות בהתדרדרות איטית, הדרגתית ומתמשכת. לא כל נשיא שכיהן במשכן ההוא בירושלים הפך בהכרח למיתוס, אבל בעשרות השנים הראשונות היה משהו משותף לאלו שכיהנו בתפקיד הרם הזה, משהו שהפך אותם כמעט לקונסנזוס לאומי. הם היו – כל אחד ואחד שבהם – אישים פוליטיים, אבל לא נבנו אך ורק על הקריירה הפוליטית שלהם. למעשה, כל אחד ואחד מהם הגיע לכס הנשיאות כשבאמתחתו הישגים גדולים בתחום עיסוקו האחר, הלא-פוליטי: חיים וייצמן (שעם הקמת המדינה היה בכיר מייסדי התנועה הציונית שנותר בחיים) היה כימאי שהמציא שיטה חדשה להפקת אצטון מתירס, שיטה שתרמה למאמץ המלחמתי של הבריטים במלחמת העולם הראשונה וייסד את המכון המדעי הקרוי על שמו, שהוא כיום אחד המוסדות החשובים בעולם בתחומו. יצחק בן צבי, היסטוריון, היה חוקר נודע בתולדות עם ישראל, עדותיו השונות וארץ ישראל ויזם את הקמת השכונה השומרונית בחולון, פרויקט שהציל את שאריות העדה במדינת ישראל מהתבוללות וגוויעה. זלמן שז''ר היה היסטוריון דגול של התנועה השבתאית ועסק גם בחקר ביקורת המקרא, תולדות עם ישראל ושפת היידיש. אפרים קציר היה מדען בעל שם בינלאומי. עבודתו בפיתוח פולימרים של חומצות אמינו כמודלים של חלבונים טבעיים סייעה רבות להבנת הביולוגיה, הכימיה והפיסיקה של חלבונים. חותמה ניכר, בין השאר, בפענוח הצופן הגנטי, בהבנת התגובות החיסוניות ובפיתוח תרופות וחומרים סינתטיים שונים. מתוך עבודה זו התפתחו מחקריו החלוציים של פרופסור קציר בחקר אנזימים בלתי-מסיסים (או מקובעים), שיצרו את התשתית לתעשיות ביוטכנולוגיות חשובות. השיטות שפיתח משמשות בהרחבה לייצור תרופות אנטיביוטיות וחומרים חשובים אחרים.

גם מתחריהם של נשיאים אלה על הכהונה הרבה היו אישים משכמם ומעלה. על קצה המזלג: ההיסטוריון וחוקר הספרות פרופסור יוסף קלוזנר; הוגה הדעות וחוקר היהדות פרופסור אלימלך אפרים אורבך; והשופט העליון מנחם אלון. אפשר להפליג בדוגמאות כהנה וכהנה אבל הכוונה ברורה. הפוליטיקה עצמה סובלת מדימוי ציבורי נמוך מזה עשרות בשנים על אף העובדה שאין חולק על נחיצותה לכל משטר דמוקרטי באשר הוא.

הנשיאות מצויה כיום בידיו של פוליטיקאי מקצועי. משה קצב מתפרנס מפוליטיקה, וממנה בלבד, מזה ארבעים שנה. אדם שיתבקש לזהות את משה קצב עם הישגים לא-פוליטיים לא יוכל לנקוב אף באחד כזה. העובדה שהיה מזוהה בעבר עם מינויים פוליטיים בהיקף רחב ושבהווה הוא מסובך בפרשיה שמשמשים בה, בערבוביה, האשמות הדדיות על סחיטה ואונס, אינה מוסיפה לכבודו. למעשה, היא רק מעטה קלון על המוסד המכובד הזה.



אני סבור כי בשלה השעה לשיקומו של מוסד הנשיאות. את זאת יוכל לבצע רק אדם שהישגיו בתחום לא-פוליטי מקובלים על הכול ושגישתו משקפת השקפת עולם רחבה, סדורה ומנומקת. אדם שיכול לתקשר עם קהלים רחבים במדינה, גם אלה שאינם מקבלים בהכרח את השקפותיו הפוליטיות. אדם שתרומתו למדע, לתרבות, למשפט או למחקר אינם מוטלים בספק.

בסופו של דבר כל זה מתנקז לשם אחד, לאדם מסוים. השם עליו חשבתי היה אלי עמיר.

עמיר הוא אחד מטובי המספרים שקמו למדינת ישראל. יצירותיו הספרותיות קנו להן מקום בקלאסיקה של התרבות הישראלית לדורותיה, תורגמו לשפות זרות וזיכו את מחברו בפרסים. הוא ספג בילדותו את תרבות ערב העשירה אבל דרך חשיבתו היא מערבית לחלוטין. הוא אדם בעל דעות פוליטיות מוגדרות מאוד (בבחירות האחרונות התמודד על מקום בכנסת מטעם מפלגת העבודה), אך קשוב גם לזולת, לאחר. הוא יהיה הנשיא הראשון מזה חצי יובל שנים שיוכל לקיים שיח רציני גם עם האוכלוסייה הערבית. גם ניסיון ציבורי רב צבר בחייו.

משהחלטתי כי מדובר באדם מתאים פרסמתי את דעתי במאמר ''הנשיא התשיעי''. במקור פורסם המאמר בינואר 2005. לימים שבתי והעליתי אותו באתר בשנית. אבל עתה החלטתי, כפי שאומרים מפריחי הקלישאות למיניהם, לבצע עליית מדרגה. לעבור לפעילות ממשית.

החלטתי להקים אתר שייוחד למטרה זו ושבאמצעותו אוכל לנסות ולבדוק את מידת התמיכה הציבורית שיש לרעיון הזה. פניתי אל פעיל הרשת חנן כהן והוא נרתם לעזרתי. בסיועו של חנן קם האתר והיה לעובדה. אשמח אם תבקרו בו ותביעו את דעתכם על הרעיון. מי מכם שיבקש להירתם לפעילות יתקבל בזרועות פתוחות.

ובכן, למה להרבות מלל? הנה האתר לפניכם:
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
לגבי אלי עמיר   קרפד   יום ד', 30/08/2006 שעה 3:34   [הצג]   [2 תגובות]
האם הוא באמת האדם הנכון   סתם אחד   יום ד', 30/08/2006 שעה 16:41   [הצג]   [4 תגובות]
דרוש נשיא ערבי   יצחק שפי   יום ו', 01/09/2006 שעה 8:36   [הצג]   [2 תגובות]
אני תומך באלי עמיר בתנאי...   חיים   יום א', 17/09/2006 שעה 17:33   [הצג]
הדרדרות מעמד הנשיא - שנת 2002   zeevback@017.net.il   שבת, 23/09/2006 שעה 10:10   [הצג]
מוסד הנשיאות   שולה   יום א', 16/11/2008 שעה 12:38   [הצג]
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©