תקופת החגים/ אלכסנדר מאן
שבת, 15/04/2006 שעה 21:00
עוד אנו בעיצומו של חול המועד שבין שני הפסחים ובעולם הנוצרי כבר מפציע החג המקביל, הלא הוא הפסחא. אלכסנדר מאן, המתגורר בגרמניה ונחשף בשל כך לריטואלים הדתיים של שני העולמות, ארגן לפני מספר שנים סדר אצל ידידים, ''שבמיסגרתו גם קראנו פרקים חופפים מהברית החדשה על צליבתו של ישוע, שמתרחשת הלכה למעשה בליל הסדר או לפניו''. במאמר אורח מיוחד במינו מספר מאן על הבחירה המשפחתית להתחבר יותר אל הפסחא ופחות אל הפסח ועל הקושי המובנה אצל לא-יהודים להתחבר לטקסטים של ההגדה, המתחשבנים שוב ושוב עם הגויים


כמו כל שנה גם השנה חיפשנו את ביצי חג הפסחא (Easter) בגינה של סבתא, לצד ממתקים ומתנות שונות. בננו והילדים שהגיעו לגינתנו אספו שלל ממתקים רב, ואנו ישבנו על כיסאות הנוח בדשא שטוף השמש, מעלעלים בעתונים וירחונים שונים.

ישראלים סקרנים שמעוניינים להכיר חג זה צריכים להציץ רק אל מעבר לפינה; חג הפסחא מצוי בישראל ממש בשכנות, ודי במבט אחד אל השכנים הנוצרים כדי להכירו, ובמיוחד לאלו שגרים בערים מעורבות. כישראלי שחי בגרמניה יצא לי כבר מספר פעמים לחגוג את חג הפסחא, כמובן מתוך בטלה המורכבת מהתבוננות כללית בנעשה מסביב.

ביצי הפסחא והארנב החביב. מצוי בישראל ממש בשכנות, ודי במבט אחד אל השכנים הנוצרים כדי להכירו, ובמיוחד לאלו שגרים בערים מעורבות

החג עצמו מורכב משני חלקים, אשר החלק הראשון הוא החלק ה''נוצרי'' יותר במסורת חג זו, והחלק השני אמנם בהחלט גם כן נוצרי, אך משלב בתוכו אלמנטים פגאניים שונים. החלק הראשון, אשר במסגרתו קיים בקרב חוגים דתיים בלבד מעין חזרת תפילה למען ישוע כבר ביום חמישי, מכונה בגרמניה ''יום חמישי הירוק'' או בגרמנית Grün Donnerstag. המילה Grün בגרמנית פירושה למעשה ירוק, אולם זהו שיבוש שמו המקורי של יום זה בגרמנית עתיקה, אשר נקרא ''יום חמישי של הסבל'' Grein Donnerstag. הסיבה שאני מתרכז בהסבר ארוך זה נובעת מכך שיום זה, בעקבות שיבוש שמו, מתגלה אכן כיום ירוק בבתים השונים, אשר לובשים על עצמם מעטה ירק נוסף. יום זה הנו בחזקת הכנה ליום שישי לאחריו, שבו נפתח החג הרשמי עבור מאמני הנצרות בעולם ברחבי העולם. יום זה הוא היום בו נצלב ישוע הנוצרי לפי המסורת הנוצרית. עבור אנשים שאינם דתיים ושאינם הולכים לכנסייה מורכב יום שישי זה למעשה מאפס מעשה, היות ומופעי בידור או ספורט אסורים על פי החוק, כולל הצגות ודברים מסוג זה. לאלו מאיתנו שמתפלאים על איסורי תשעה באב יכול ''יום שישי הטוב'' לתת דוגמא של ממש לכפייה דתית גם באירופה הנאורה לכאורה.

יום זה מוביל אותנו אל יום שבת, שבו ממשיך האבל, אך בו זמנית נערכות ההכנות לתחייתו של ישוע, וההכנות לחלק השני של החג, שכאמור מורכבות מאלמנטים פגאניים וחקלאים מימים עברו: הילדים והמבוגרים צובעים ביצים כסמל שפע חקלאי, ומחביאים ביצים אלו לצד ביצי ושפני שוקולד במקומות שונים בבית ובגינה. המשכו של החג אל יום א' פותח גם את התגברותו של ישוע על המוות ושובו לחיים. במסגרת התרחשות זו מכריז האפיפיור ומעניק את ברכתו ''לעיר ולעולם'' בככר פטרוס בוותיקן ברומא, וקורא ברכה זו בעשרות שפות שונות. ביום זה מתחיל גם המסע הגדול של הילדים בחיפוש אחרי ביצי חג הפסחא האמורות, לצד הממתקים והמתנות הרבות. השילוב המעניין בין שני מוטיבים מרכזיים אלו מארגן חג בן חמישה ימים, שבו מרבית האנשים אינו עושה מאומה, למעשה, להוציא אנשים דתיים. מאחר והכנסייה באירופה הינה די Out בקרב חלקים רצינים בציבור מנוצלת להשתזפות במזג האוויר האביבי והנהדר שקיים בעונה זו, כשהימים ראשון ושני מוקדשים לחיפושים האמורים.

הדבר הקשה ביותר בחג הפסחא הוא כנראה הצורך להיכנס עם המשפחה למכונית ולנסוע אל המשפחה או לחופשה. חג זה, שמורכב מסוף השבוע בתוספת הימים שישי ושני, מנוצל לפיקניקים המוניים וליציאה לחופשה קטנה בכל מקום אפשרי, דבר הגורם לפקקים בלתי ייאמנו, גם במדינת הכבישים המהירים גרמניה. במקרה שלנו המרחק עומד על 300 קילומטר, כאשר המהירות הממוצעת עומדת על 80 קמ''ש ואף פחות, דבר שנחשב כעינוי לאנשים המורגלים במהירויות אחרות. אנו לוקחים חווייה זו בקלות יחסית, ומשלבים אותה בתחנות ביניים שונות לאורך מסלול הנסיעה צפונה. גם בננו בן ה-‏11 מגלה התמצאות בכל מה שקשור לפקקים, ומבין שהנסיעה לצפון אל הסבתא אורכת בתקופת החגים והחופשים הרבה זמן, אך כך גם גודל השמחה עת אנו מגיעים: מרחבי גינה אדירים לצד נכדים וחברים שונים משכונת המגורים הכפרית. ריח הפריחה שנישא באוורי לצד ציוץ הציפורים מעניק לחג אווירה של רוגע ושלווה, וכך גם מרגישים כמעט כולם, או לפחות אלו שלא הפריזו באכילה.

השנה היו חיפושי הביצים מוצלחים במיוחד, ובננו מצא כמעט את כל הדברים שהחבאנו, יחד עם כמה נכדים נוספים שהיו במקום. מאחר והחג אצלנו לא נושא כל אופי דתי לא נותר לנו אלא להתרכז באלמנטים ההיידניים שהם האלמנטים החקלאים-פגאניים, וזאת אנו עושים מתוך עצלנות תרבותית: אנו צובעים את הביצים בהשלל צבעים ומטמינים אותם במקומות שונים בגינה. מעבר לכך אנו מתרכזים בהכנת ברבקיו, משחקי כדורגל ומשחקי ספורט אחרים.

ומה לגבי פסח היהודי, שאלו כמעט תמיד חברים בעבר, וכמובן גם השנה. אתם לא עושים כלום?

ההגדה. תרגום ההגדה לשפות זרות מתקשה על פי רוב לשמור על אוריגנליות הטקסט ולהימנע מתרגום שהוא מייפה מטבעו

התשובה אכן חיובית: אנחנו אכן לא עושים כלום, היות ואיננו חלק מזה, ולו מהטעם הפשוט שאישתי ובני אינם יהודים, ואני עצמי אינני אדם דתי. אני מכיר אמנם בחשיבותם של טקסים דתיים כאלמנט תרבותי מעצב, אך במקרה פסח אין ללא-יהודי כמעט כל סיכוי להתחבר למסורת זו, גם אם ירצה בכך. אישתי דוברת העברית, שמכירה את המסורת היהודית מלימודיה האקדמאיים, הגיעה עצמה כבר מזמן למסקנה כי ליל הסדר עצמו אינו ממש נושא בשורה לכלל האנושות, כי אם בשורה פרטיקולארית יהודית מאוד שהיא כמובן דבר סביר לכשעצמו - אך אולי בגלל זה יתקשה לא-יהודי לקחת חלק בקריאת ההגדה שכתובה בעיקר בגוף ראשון רבים, ואשר מדי פעם עורכת חשבון או התחשבנות עם גויי העולם.

ברשותנו אוסף הגדות מעניין מתקופות שונות, חלקן באנגלית, צרפתית וגרמנית. עיון קצר בטקסט מוכיח למעשה כי תרגום ההגדה לשפות זרות מתקשה על פי רוב לשמור על אוריגנליות הטקסט ולהימנע מתרגום אויפומיסטי שהנו תרגום מייפה מטבעו, אך גם עם תרגום 'אוהד' מתקבל דבר לא פשוט, אשר הרקע שלו נשמע מוזר משהו באוזני האוזן הלא-יהודית. לפני שנים אירגנו סדר אצל ידידים, שבמיסגרתו גם קראנו פרקים חופפים מהברית החדשה על צליבתו של ישוע, שמתרחשת הלכה למעשה בליל הסדר או לפניו. התיאורים הנוצריים המתייסרים לצד הטפיחה-על-השכם-היהודית בהגדה של פסח כאילו משלימים אחד את השני, ומעניקים לסיפור זה מעין ניגוד משלים ומאוד לא מוצלח לדעתי.

אנחנו מכל מקום מקום מעדיפים לחפש את ביצי החג מאז הנסיונות האמורים, אם כי איננו מזלזלים חלילה באלו שחוגגים סדר פסח כהילכתו, בהתאם לפתגם הגורס כי כל אחד לפי יכולתו, וכל אחד לפי צרכיו.




המאמר ''תקופת החגים'' פורסם במקור בבלוג של אלכסנדר מאן באפריל 2003. אלכסנדר מאן, פובליציסט, היסטוריון, עורך, מתרגם ובלוגר יליד ירושלים, נשוי ללא-יהודיה ומתגורר מזה שני עשורים בגרמניה



[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
אינו נושא בשורה לאנושות ?   יצחק שטיפמן   יום א', 16/04/2006 שעה 12:06   [הצג]   [5 תגובות]
(ללא כותרת)   יעל ש.   יום א', 16/04/2006 שעה 14:48   [הצג]   [2 תגובות]
מה זה חג אוניברסלי?   יונתן   יום ב', 17/04/2006 שעה 13:59   [הצג]   [4 תגובות]
תוספת ראשונה   אלכסנדר מאן   יום ד', 19/04/2006 שעה 10:32   [הצג]
תוספת שניה   אלכסנדר מאן   יום ד', 19/04/2006 שעה 17:38   [הצג]   [2 תגובות]
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©