בוקר טוב, סאצ'מו
יום ד', 25/01/2006 שעה 23:02
מאז צולם הסרט ''בוקר טוב וייטנאם'' אין נוהגים להקרין את השיר המלווה אותו, What a wonderful world, אלא בלוויית סצינות מלחמה. במקור, השיר הזה מייצגת אופטימיות חסרת תקנה. אני עצמי ציניקן לא קטן, וככזה הייתי אולי אמור להצדיק אסתטית את הניגוד המזעזע בין האופטימיות הלירית בשיר לבין המציאות האלימה בה אנו חיים, מתוך ההנחה שיימצאו לא מעט אנשים שיזדעזעו גם הם נוכח חוסר הרלוונטיות המשתמע של השיר במציאות היומיומית שלנו. ובכל זאת, ארמסטרונג הרי התכוון להעביר מסר אופטימי בשיר שלו ולא לבצע פרודיה סרקסטית על המציאות. ובכן, מדוע להפקיע את השיר מהקונטקסט המקורי שלו בכל מחיר?
לואי ארמסטרונג, גאון מוסיקלי ואפטימיסט מושבע, נהג לשיר כשחיוך פרוש על שפתיו. הטקסטים שלו היו, בדרך כלל, אופטימיים ממש כמוהו. גם שיר הפופ הידוע ביותר שלו, What a Wonderful World, הוא שיר אופטימי. מי שמקשיב למלים מקבל את נקודת המבט של אדם שנהנה מירק העצים, ארגמן הוורדים, נצנוץ הכוכבים ומגע פיסי עם חברים.

מסר אופטימי מאיש גדול. לואי ארמסטרונג

סאצ'מו הגדול הקליט את השיר הזה שנים ספורות לפני שהלך לעולמו, בימים בהם השתוללו בווייטנאם קרבות עקובים מדם, אלפים נהרגו, ערים הופצצו וג'ונגלים גולחו. אולי זו הייתה הסיבה שהביאה את בארי לווינסון להפוך את השיר היפהפה הזה לשיר הידוע ביותר מתוך קומדיית המלחמה שלו, ''בוקר טוב וייטנאם''. נושא גדול, אמר ניטשה בתחילת ספרו ''הרצון לעוצמה'', מן הראוי שידברו בו בגדלות; בגדלות, משמע בציניות ובתום. ואכן, אין כמו הציניות של ''בוקר טוב וייטנאם'', בה נראים לוחמים אמריקניים ווייטנאמיים כשהם יורים זה בזה, מפציצים זה את זה והורגים איש את אויבו, כשברקע הסצינה המחרידה הזו נשמע קולו המרוסק והמלטף של ילד הג'אז מניו אורלינס. פיסקול מבריק, מה יש לומר.

אבל מאז אותו סרט לא נוהגים להקרין את השיר הזה אלא בלוויית אותן סצינות מלחמה. במקור, אגב, הקליפ הנלווה אל השיר הוא של הופעה של ארמסטרונג המתבגר שצולמה בשחור-לבן.

אבל בקליפ הנלווה אל השיר כיום נראות מרבית הסצינות מתוך אותו סרט, ורק בהבזקים קטנים מופיעה דמות הזמר בין סצינה אחת לשנייה. כך ניכס לעצמו הסרט את השיר, וכך, בעצם, מכיר אותו כמעט כל מי שהתוודע אל השיר הזה אחרי 1986, השנה בה יצא הסרט לאקרנים. אין הקרנה של קליפ השיר ללא הדם, האש, הדמעות ותימרות העשן של סייגון האומללה, הכפריים הנטבחים, החיילים המשוסעים וכדומה.

אני עצמי ציניקן לא קטן, וככזה הייתי אולי אמור להצדיק אסתטית את הניגוד המזעזע בין האופטימיות הלירית בשיר לבין המציאות האלימה בה אנו חיים, מתוך ההנחה שיימצאו לא מעט אנשים שיזדעזעו גם הם נוכח חוסר הרלוונטיות המשתמע של השיר במציאות היומיומית שלנו. ובכל זאת, ארמסטרונג הרי התכוון להעביר מסר אופטימי בשיר שלו ולא לבצע פרודיה סרקסטית על המציאות. ובכן, מדוע להפקיע את השיר מהקונטקסט המקורי שלו בכל מחיר? מדוע לא להותיר אותו בהקשרו המקורי, תוך חזרה אל הקלפי המקורי? האם בכל מחיר אנו רוצים ללמד שאין כל סיבה לכתוב שיר אופטימי, כאשר המציאות אינה בהכרח כזו?

בקיצור, זה מעצבן. אני לא יכול להיכנס לנעליו של לואי ארמסטרונג ולנחש מה היה הוא עצמו אומר על כך. לכל היותר, אני יכול לנחש. ישנן יצירות רבות נוספות שבהן הפקיעו יוצרים מאוחרים יותר את המשמעות המקורית לטובת קונטקסט שנראה להם אקטואלי יותר. ''בדולינה'', של גבי ניצן, הוא דוגמה טובה לכך; ויכוח נוקב על העניין התקיים במוסף הארץ לפני מספר שנים, לאחר ששלי יחימוביץ ייחסה לספר המחוייך העברת אפקטיבית של מסרים אנטי-סוציאליים. ניצן, אגב, החזיר לה באומרו שלא הייתה לו כל כוונה להעביר מסרים כאלה ועל כן עצם ההנחה שהם מגולמים בספר מוטעית מיסודה.

החזירו לי את העולם הנפלא שאליו התכוון סאצ'מו מלכתחילה. אל תקשרו גם את השיר הזה אך ורק לדם ולאלימות. לפחות לא בכל שידור ושידור. אני פשוט אוהב אותו יותר מדי.

[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
קרפד   אם אתה לא ציניקן, אתה לא מעודכן   יום ו', 27/01/2006 שעה 12:57   [הצג]   [3 תגובות]
האם השיר תורגם לעברית?   משה רום   יום א', 29/01/2006 שעה 10:25   [הצג]   [2 תגובות]
גם להליכה לקיסריה עשו עוול דומה   בבה ברוך   יום ו', 10/02/2006 שעה 1:11   [הצג]
חתימה של לואי ארמסטרונג למכירה   לביא   יום ג', 16/01/2007 שעה 17:44   [הצג]
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©