מי רצח את שמעון הקטן?
יום ד', 12/10/2005 שעה 16:11
בשנת 1475 הוצאו להורג בשריפה על המוקד חמישה עשר יהודים שהורשעו בחטיפה, בביתור, בשחיטה ובשימוש בדם של ילד נוצרי לצרכי פולחן. לאחר מותו נקשרו בשמו של הילד שמעון סיפורי אגדות ונסים והכנסיה הקתולית אף הכריזה עליו כקדוש מעונה וכפטרון החטופים והמעונים. החודש לפני ארבעים שנה פירסם הוותיקן הבהרה רשמית לפיה הפולחן הנהוג בהקשרו של הנער הקדוש שמעון מטרנטו משולל כל יסוד משפטי וצידוק היסטורי. בכך באה לקיצה עלילת דם בת 490 שנה. לאלה הסוגדים לשמעון, אגב, כל זה לא ממש משנה. הסגידה נותרה בעינה עד היום







טרנטו היא עיר קטנה בצפון איטליה, לא רחוק מהגבול האוסטרי. במחצית השנייה של המאה החמש עשרה התגוררו בה בסך הכול שלוש משפחות יהודיות. בראש משפחות אלה עמדו שמואל מנירנברג, מרדכי מוורונה וטוביה ממאלדנבורג. בסך הכל מנו משפחות אלה כשלושים נפש.

באותה תקופה התפרנסו היהודים בצפון איטליה משני מקצועות שלימים היו חלק מהתיוג שהדביקו עליהם אנטישמים למיניהם: הלוואה בריבית ורפואה. שמואל ומרדכי נקראו לעמקום על ידי מועצת העיר כדי לסייע לאוכלוסיה המקומית הזקוקה לאשראי זול ונוח. טוביה רכש לו שם כרופא מעולה. שלוש המשפחות האלה התגוררו בטרנטו זה למעלה מעשרים שנה ויחסיהן עם השכנים הנוצרים היו טובים למדי, יחסים של כבוד והערכה הדדית.

אבל במחצית השנייה של המאה החמש עשרה התעורר באיטליה גל חדש של אנטישמיות. גל זה נותר בעיקר בעקבות הטפותיהם של נזירים פרנסיסקניים ודמיניקניים שנדדו לאורך ולרוחה הארץ. נזירים אלה ביקשו בראש ובראשונה לתקן את החברה הנוצרית ולחדש את אמונתה, אולם הטפותיהם הנלהבות היו זרועות בהטחת שנאה עיוורת נגד כלל היהודים, כולל, כמובן ההאשמה ההיסטורית ברצח ישו וברדיפת הנוצרים בכל הדורות.

ציור אנטישמי המתאר את עלילת הדם בטרנטו, בה הואשמו היהודים ברצח הילד שמעון, לשם שימוש בדמו לצרכי פולחן

אחד האורחים היותר חשובים שביקרו בטרנטו בשנת 1475 היה הנזיר ברנרדינוס מפלטרי (Bernardinus de Feltre), מי שנחשב לגדול המטיפים הנוצריים בדורו ולגדול שונאי ישראל. דרשתו בטרנטו לא הייתה יוצאת דופן מהאחרות אצלו: הוא תקף את יהודי המקום בחריפות רבה. כשהעיר אחד השומעים שהיהודים היושבים בטרנטו ידועים בציבור כא נשי מידות, שקטים ומסורים לעבודתם, התפרץ ברנרדינוס בנבואתו המפורסמת. ''אינכם יודעים את גודל הרעה שהם עושים לכם'', זעק, ''אך עם בוא הפסחא תראו ותיווכחו בטיב מעשיהם בעצמכם''.

משקע כזה, ועוד כשהוא יוצא מפיו של מטיף בדרגתו של ברנרדינוס, אמור היה לשמש אזהרה מספקת ליהודי המקום ואות מבשר על העתיד להתרחש. אפס, עד אז לא התרחש באיטליה כל מקרה של עלילית דם, והדבר גרם כנראה ליהודי טרנטו לנהוג בשאננות יתרה. במלים אחרות, הם לא ייחסו לדברי ברנרדינוס חשיבות רבה. ואולם, לפי עדויות אחרות הותירו דברי הנזיר ''משקע של שנאה ושל חשדנות ביחס ליהודים בנפש בני העיר''.

שבועות אחדים לאחר מכן, בשעות הערב של ה-‏23 במרץ 1475, התפשטה בעיר הידיעה על היעלמו המסתורי של ילד מביתו. המדובר היה בשמעון (סימאון), בנו של פועל קשה יום בשם אנדריאה. המקרה הובא לידיעתו של הבישוף המקומי, כומר גרמני בשם הינדרבך (Hinderbach), שהיה גם מושל העיר. הינדרבך פסק ללא היסוס כי ''פשע מתועב כל כך בוצע ללא ספק בידי אויבי הנצרות''. הבישוף הורה מייד לשלוח שוטרים לערוך חיפוש בביתו של שמואל, אבל הללו לא מצאו שם דבר. באותה שעה היו היהודים מסובים לערוך סדר שני של גלויות. רק למחרת בבוקר מצאו בני ביתו של שמואל את גופת הילד צפה בבאר שבחצר ביתו של שמואל, ומיהרו להודיע על כך לשלטונות. יתכן שהייתה בכך משום נאיביות יתרה; מצד שני, יתכן שנאיביות זו נבעה מהעובדה שידיהם של בני משפחת שמואל היו נקיות והם לא האמינו כי העובדה שיטרחו להודיע על מציאת הגופה במתחמם הם תהווה נשק כנגדם - שכן, אחרת לא היו מודיעים על כך כלל.

לשלטונות, מכל מקום, זה לא שינה דבר. מציאת גופתו של שמעון הקטן בסמיכות זמנים רבה כל כך לחג הפסח היהודי ולפסחא הנוצרי הפשרה כהתאמתות נבואתו של ברנרדינוס. שלושת ראשי המשפחות נאסרו מייד. זמן קצר לאחר מכן נעצרו ונחבשו בכלא גם כל שאר הגברים היהודיים - שבחלקם היו אורחים שבאו לבלות את החג בצוותא.

אדלג כאן, ברשותכם, על פרטי המשפט שנערך ליהודי העיר. במשך שלושה שבועות נחקרו האומללים בעינויים איומים. חלק מהיהודים מתו במהלך החקירות אחד מהם הצליח לשלוח יד בנפשו. שבעה עשר מהם הודו לבסוף באשמות שטפלו עליהם; חמישה עשר מתוכם, כולל שמואל, הוצאו להורג בשריפה על המוקד. איש מהם לא הסכים להצעה להציל את נפשו באמצעות המרת דתו לנצרות.

תוצאות האירוע בטרנטו היו מעבר לכל פרופורציה לגודלה או לחשיבותה של הקהילה הזו. מהומות פרצו בערים שונות באיטליה, יהודים רבים נרצחו ורכושם נשדד. הנזיר ברנרדינוס ובני מסדרו זכו לניצחון עצום והם יכלו מעתה לנופף בפסק הדין שניתן ושהוכיח, לכאורה, את צדקת טענותיהם.

תבליט המתאר את רצח הילד. האנטישמיות ברשת אינה פוסחת על פרשת שמעון מטרנטו ומביאה אותה כהוכחה ניצחת לטענותיה

הימים היו ימי הרנסנס ובחלקים גדולים של איטליה נשבה אז רוח נאורה שהייתה מסוייגת לחלוטין מהאנטישמיות שטיפחו מטיפים קיצוניים כאלה ואחרים. טרנטו נכללה בגבולות הרפובליקה של ונציה. שלטונות הרפובליקה פתחו בחקירה משל עצמם וביום 22 באפריל 1475 פרסם הדוג'ה תומאסו מוצ'יניגו (Tommaso Mocenigo) הודעה רשמית הקובעת שכל המשפט כולו היה מעשה מירמה ותועבה ואל להם, לאזרחי מדינתו, להאמין בו ולפגוע לרעה ביהודים. החרה-החזיק אחריו האפיפיור סיקסטוס הרביעי בכבודו ובעצמו. הלה שיגר לרטרנטו שליח במטרה לבצע בדיקה עצמאית של הפרשה. השליח בדק את פרוטוקולי המשפט וחקר את העדים. חוות דעתו, שנמסרה בראשית 1476, קבעה בפסקנות שהיהודים שעונו והומתו היו חפים מפשע. הוא אף זיהה בוודאות את האיש שביצע את הרצח ותבע את העמדתו לדין.

למרות כל זאת, ואף על פי שחוות הדת הזו אשרה בידי האפיפיור עצמו ב-‏1478, התקבלה העלילה בדבר רצח שמעון הקטן על ידי היהודים כאמת בלתי מעורערת. ברנרדינוס וחבריו הכריזו כי שליח האפיפיור והדוג'ה של ונציה שוחדו על ידי היהודים ואין לתת בהם אמון. גופתו החנוטה של שמעון הוצגה באחת מכנסיות העיר והמוני פשוטי עם עלו אליה לרגל. המסורת המקומית נגדשה באגדות על נסים שהתרחשו בעקבות הפניות אל שמעון הקדוש, הילד שהפך לסמל ההקרבה הנוצרית. יותר ממאה מעשי נס נקשרו בשמו והפולחן הקשור בו התפשט על פני כל איטליה וגרמניה. עם שקיעת הרנסנס והשתלטות הרוח הנוצרית הריאקציונרית, הכירה הכנסיה רשמית בקדושתו של הילד ובפולחן הקשור בו. ב-‏1588 הכריז עליו האפיפיור סיקסטוס החמישי כקדוש מעונה (Martyr) וכפטרונם של קורבנות החטיפה והעינויים.

בשנת 1965, במהלך כינוס מועצת הוותיקן השנייה, הוחלט לפתוח את תיק החקירה מחדש וללבדוק שוב את רישמוי המשפט. ב-‏28 באוקטובר 1965 פרסם הוותיקן הודעה רשמית שבה קבע מפורשות כי הפולחן הנהוג לגבי הנער הקדוש שמעון מטרנטו משולל כל יסוד משפטי או צידוק היסטורי. הגופה החנוטה הוסרה ממקומה, היום שהוקדש לשמעון בלוח השנה הנוצרי בוטל ונאסר כל פולחן ביחס אליו. בכך באה לקיצה עלילת דם בת 490 שנה. שלושים ושש שנים לאחר מכן, ב-‏2001, במעין אקט של התפייסות בין העיר לבין הקהילה היהודית, נערכה תפילה יהודית-נוצרית משותפת בפלאציו סאלוואדורי, המקום בו עמד לפנים ביח הכנסת העתיק של טרנטו.

לאלה הסוגדים לשמעון, אגב, כל זה לא ממש משנה. האנטישמיות שהתעוררה בשל הרצח עודנה משגשגת ברחבי הרשת. כך, למשל, ניתן לקרוא באתר המוקדש לקדוש המעונה הזה כיצד פיתה טוביה היהודי את הפעוט בן השנתיים וחצי לבוא עימו והעבירו לבית שמואל, כיצד שחטו אותו היהודים, חתכו פיסות מבשרו, דקרו אותן באקסטזה מזעזעת, הגירו את הדם לתוך גביע, צלבו את הילדון באכזריות שאין שנייה לה תוך שהם ממלמלים חרפות וגידופים בעברית כלפי ישוע המשיח ולאחר מכן זרקו את גופתו חסרת החיים אל הנהר הסמוך. אתרים אחרים משעתקים את הגירסה הזו באופנים שונים ומשונים, אבל בבסיסו של דבר משמרים את אגדת העינויים והנסים. העיתון הנאצי ''דר שטירמר'', אותו ערך אחד האידיאולוגים של תורת הגזע, יוליוס שטרייכר, טיפל בפרשה הזו בחדווה, תוך שהוא רואה בטבח הפעוט על ידי היהודים הרצחניים הוכחה לטיעוניו משכבר הימים. ארגונים אנשטימיים וגזעניים בימינו, כמו הארגון האמריקני הלבן ''סטורמפרונט'' , מאמצים אוטומטית את הקביעות המזעזעות הללו.

מבחינת בנדיקטוס ה-‏16, הנחשב לאפיפיור נאור, הסיפור הזה סגור כבר ארבעים שנה. מבחינת מיליונים ממאמיניו - ממש לא. עלילת הדם נקברה על ידי הכניסה אבל רבים ממאמיניה עודנה מבקרים בקבר הזה ומחזיקים אותה בחיים.







מרבית הטקסט כאן מקורו המאמרו של דניאל קארפי, ''משפט הנער שמעון מטרינטו''. המאמר פורסם בספר משפטים ועלילות דם שיצא לאור בשנת 1967 בהוצאת משרד הביטחון ובעריכת מנחם הכהן.







[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
מקור פרנסה   דודו בן עמי   יום ו', 14/10/2005 שעה 6:52   [הצג]
קישרתי למאמרך   מיכאל אוֹיְשִׁי   שבת, 15/10/2005 שעה 21:54   [הצג]   [2 תגובות]
שלום עושים עם אויבים   לוי שׂוּרִין   יום א', 06/11/2005 שעה 22:00   [הצג]
שאלה לגבי הפולחן   אליה פרידלנד   יום ו', 26/05/2006 שעה 14:03   [הצג]
נו, העניין הופך שוב אקטואלי הודות לפרופ' טואף   שמעון (לא מטרנט)   יום ד', 14/02/2007 שעה 14:52   [הצג]
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©