''חיי עברו בצד הפארק הציבורי, מין פילוסוף כפרי, הוגה בטבורי'' - נסים אלוני.

עוז לתמורה בטרם התפוררות

יום ה', 31/12/2015 שעה 1:11

מפלגת העבודה הייתה פעם תנועה יוזמת. היום היא עוסקת בעיקר בתגובה ובניסיונות מניעה של מדיניות שגויה שמפעילים גורמי השלטון. ככל שאלה חשובים, הם אינם יכולים להחליף מאמץ מתמיד לשינוי המציאות בחברה הישראלית. והשינוי, בהגדרה, אינו יכול להתבצע רק באמצעים פוליטיים. כדי להביא אותו, יש להחליף צורת חשיבה ולחזור ליסודות

[המאמר המלא]

אין קיצורי דרך

יום ו', 31/07/2015 שעה 2:16

הדו''ח שפרסם משרד החינוך לאחרונה בדבר שיעורי הזכאות לבגרות ביישובים השונים ברחבי הארץ, מבליט, בין השאר, מגמות הקשורות דווקא לקבוצות מיעוט. בעוד המגזר הדרוזי מגלה מחוייבות להצטיינות בחינוך ושיעור הזכאים בו הולך וגדל עם השנים (מה שמתבטא בזכייתה של בית ג'אן במקום הראשון ברשימה הארצית כולה), אצל האוכלוסייה החרדית מדובר דווקא במגמה הפוכה: שיעור הזכאים לבגרות הולך ויורד. המשמעות: הפער החברתי שבין הדרוזים למיינסטרים החברתי מצטמצם, בעוד שסיכויי הצעירים החרדים למצוא תעסוקה טובה ללא תעודת בגרות ותארים אקדמיים, הולכים ויורדים. השורה התחתונה: שילוב הוא תהליך איטי ומדורג, הכרוך במאמץ רב-שכבתי משולב. זה לא יכול לקרות כאשר הנהגת החרדים חוסמת בפניהם את היכולת לרכוש מיומנויות הנדרשות כדי לפרנס את משפחותיהם הגדולות ברווחה יחסית.

[המאמר המלא]   [תגובות: 179,703]   [המאמר סגור לתגובות נוספות]

כך נרכשה הגורן

יום ב', 27/07/2015 שעה 12:17

בית המקדש היהודי' מסגד אל-אקצא ומבנה כיפת הסלע נבנו כולם על גבי חלקת הקרקע הקרויה אצלנו ''הר הבית''. ואולם, התנ''ך מספר לנו שטרם הוקם המקדש, היה במקום זה גורן שבעליו היה יבוסי אחד בשם אֲרַוְנָה. יום אחד הופיע אצלו דוד המלך, והודיע לו על רצונו ברכישת הקרקע. אֲרַוְנָה ידע היטב שיחסי הכוחות בינן לבין המלך - שיצא לו שם של אדם שאינו בוחל באמצעים כדי להשיג את מטרותיו - אינם בדיוק מאוזנים. המשא ומתן ביניהם היה, לפיכך, קצר במיוחד. הוא הסתיים ברכישת הגורן במה שנראה כמעט כמחיר סמלי. יותר משלושת אלפים שנה לאחר מכן, יחסי הכוחות בנוגע לאתר הזה שונים מאוד מכפי שהיו פעם - והמודל החכם של רכישת שדה עפרון על ידי אברהם אפילו לא קרוב לחיקוי.

[המאמר המלא]   [תגובות: 47,946]   [המאמר סגור לתגובות נוספות]

אנטומיה של בלגאן

יום ג', 10/09/2013 שעה 11:19

בתרבות הניהול והביקורת המקובלת בישראל מקובל שאחת לכמה שנים מתרחש אסון נורא שבעקבותיו מוקמת ועדת חקירה שתפקידה הפיק לקחים כדי שהאסון לא יחזור על עצמו. העובדה שכמעט כל מלחמה בישראל מביאה בעקבותיה לוועדת חקירה כזו (ועדת כהאן ב-‏1983; ועדת וינוגרד ב-‏2006; ועוד) מעידה שככל הנראה לא הופנם הלקח הנורא של מלחמת יום הכיפורים - המלחמה שבה נתפסה ישראל עם המכנסיים למטה ושהטראומה הלאומית שגרמה מורגשת אצלנו היטב גם עשרות שנים אחרי פריצתה. הנה סיפור אחד מני רבים: מילואימניק צעיר נקרא להתייצב ביחידתו אחרי פרוץ המלחמה, נשלח הביתה, נקרא שוב, מצורף ליחידה שבה הוא אינו מכיר איש ומשוגר למשימה שאין לו שום הכשרה לבצעה. אחר כך הוא גם מוזנח רפואית, מחפש מזון במוצב נטוש ומשתתף בטיהור כפר שכלל לא נכבש על ידי האויב. מבולבלים? גם הוא היה.

[המאמר המלא]   [תגובות: 14]   [המאמר סגור לתגובות נוספות]

התוכנית הפיקטיבית של נפתלי בנט

יום ו', 21/12/2012 שעה 21:47

נפתלי בנט הוא בחור מוכשר. הוא עשה הון בהיי-טק, התקדם במהירות בפוליטיקה, היה יד ימינו של בנימין נתניהו, כיהן כמנכ''ל מועצת יש''ע ונבחר כמנהיג מפלגת הימין הבית היהודי. לאחרונה פרסם בנט סרטון אנימציה שבו הוא מתווה את קווי התוכנית המדינית שלו: סיפוח חד-צדדי של שטחי C, כלומר של אותם שטחים שנותרו אחרי הסכמי אוסלו בשליטה ישראלית ביטחונית ואזרחית כאחד. התוכנית מוצגת בקלילות, כמעט באופן אגבי, כדבר היחידי שהגיוני לעשותו. אבל גם בנט מבין שמעבר לסיסמה הזו, התוכנית הזו פשוט בלתי-אפשרית. אז למה הוא עושה את זה? מדוע הוא מציג אותה? הנה כמה תשובות.

[המאמר המלא]   [תגובות: 20]   [המאמר סגור לתגובות נוספות]

נושא חשוב, דיון רדוד

יום ד', 15/08/2012 שעה 0:59

הדיון הציבורי בנושא התגובה הישראלית לתשתית הגרעינית והאנטי-ישראלית הנבנית באיראן נמשך במלוא עוזו כבר שנים השאלה אם לבצע מתקפה מונעת או להמתין שהסנקציות הבינלאומיות יעבדו טרם הוכרעה. בחודשים האחרונים הופך הוויכוח למשהו אישי יותר. שאלת מכת המנע הופכת רלוונטית פחות מהדרישה להעיף מהשלטון את אלה השוקלים ביצוע מכה שכזו. כל הוויכוח הזה עקום מהיסוד, החל מהעובדה שמתנגדי התקיפה טוענים שלראש הממשלה ולשר הביטחון אין מנדט לקבל החלטות שמשמעותן האפשרית היא של גרימת אבידות רבות בנפש (כאילו שעד כה לא היו החלטות כאלה) או שעל כל מי שסבור שמדובר באופציה שגויה להתפטר מייד מתפקידו. דיון כמו שאנחנו אוהבים: קולני, יצרי, שטחי ורדוד.

[המאמר המלא]   [תגובות: 9]   [המאמר סגור לתגובות נוספות]

בנק קטן בערבה

יום ד', 13/06/2012 שעה 10:38

באמצע המאה התשע-עשרה שימשו ערבות העשב האדירות של טריטוריית דקוטה כבמה זירה לעלילותיה של משפחת אינגלס - עלילות שתוןעדו לאחר מכן בסדרת ספרי ''בית קטן בערבה''. דומה כי למעלה ממאה שנה לאחר מכן עדיין משכילים אנשי צפון דקוטה לשמר את רוחו המקורית של הספָר המערבי. החוואים המנמרים את שדותיה אינם פושטים רגל באותה מהירות המאפיינת מדינות חלקאיות אחרות בארצות הברית, משום שבגבם נושבת רוח של עידוד הבאה מבנק מיוחד למדי. ה-BND, הבנק היחיד בארצות הברית שמצוי בבעלות מדינה, פועל במקום שהוא לכאורה אחד הרפובליקניים והשמרניים ביותר - אבל בפועל מיישם ערכים סוציאליים המתיישבים היטב הן עם רוח התפיסה של משק חופשי והן עם עקרון הערבות ההדדית שאפיין את תקופת ההתיישבות בערבה. המוסד המיוחד הזה ראוי שילמדו ממנו משהו.ץ כן, גם אם הוא פועל במדינה שאוכלוסייתה קטנה יותר מזו של תל אביב לבדה.

[המאמר המלא]   [תגובות: 11]   [המאמר סגור לתגובות נוספות]

בני המקרא

יום ו', 25/05/2012 שעה 10:03

לא רבים יודעים זאת, אך היו תקופות בהיסטוריה בהן נאבקו היהדות הרבנית והיהדות הקראית על הבכורה, והיחסים ביניהן לא היו שונים במיוחד מאלה הקיימים בין הקתוליות והפרוטסטנטיות בנצרות בת זמננו. מאז דעכה השפעת הקראות, אך הקראים עצמם עודם מקיימים חיי דת, תרבות ויומיום פעילים. ועדיין, מספרם המועט (25 אלף בישראל) והעובדה שהמדינה מתנהלת בהתאם לערכי היהדות הרבנית, הביאו לפיחות ניכר ביותר בהשפעתם. בישראל אין כיום אנשי ציבור קראיים המשפיעים במישור הלאומי, וגם בצבא, בתעשייה, בבידור ובתחומים נוספים קשה למצוא בכירים שמקורם קראי. ובכל זאת, יש חשיבות עצומה בלימוד יסודותיה של האמונה הזו, שמבחינת מאמיניה היא היא היהדות האמיתית, ושהיא כמעט היחידה ששרדה מכל אלה שקמו להתחרות ביהדות הרבנית. סיכום קצר של הפרטים המרכזיים בראשית ימיה של הקראות

[המאמר המלא]   [תגובות: 14]   [המאמר סגור לתגובות נוספות]

אהבתה האבודה של שרלוט ברונטה

יום ב', 07/05/2012 שעה 9:39

יש הרואים בה את מחברת הרומן הפמיניסטי הראשון. לאחרים היא אחת סופרת גדולה בזכות עצמה. היצירה שפרסמה את שמה (אף שתחילה היה זה שם בדוי) זכתה לאינספור פרשנויות וניתוחים. אבל חייה של שרלוט ברונטה היו מוצלחים פחות מהרומנים שכתבה. ביתו הענייה של הכומר הנוקשה לא ידעה בחייה הפרטיים אושר רב מדי. בני משפחתה מתו בצעירותם משחפת וממחלות נוספות והיא מצאה עצמה עוסקת באמצע שנות השלושים לחייה בהעלאת זכרונות ובניסיון להבין את עברה ההרוס. הגבר שאהבה בלהט עצום לא השיב לה אהבה, ומשלמד על אהבתה היה זה מאוחר מדי. היא חששה מאירועים חברתיים ומהכורח שכפה עליה מעמדה כסופרת מצליחה לככב באירועים כאלה. נישואיה המאוחרים היו מאושרים, אבל אושר זה קצר-ימים היה. מבט מקרוב על חייה של סופרת שבייסוריה האישיים הותירה אחריה יצירה חד-פעמית.

[המאמר המלא]   [תגובות: 12]   [המאמר סגור לתגובות נוספות]

גאספאר

יום ב', 07/05/2012 שעה 9:38

הוא בקע מהאלמוניות ושב אליה. בקושי רב למדו החוקרים משהו על מקום הולדתו, אבל איש מהם אינו יודע מה היה סופו. לפני כחמש מאות שנה נחשב גאספאר דה גאמה לאחד האנשים בעלי הערך הרב ביותר לצי הספנות הפורטוגזי הגדול. הוא הפליג עם גדולי הספנים, שרטט מפות יבשתיות ונתיבי ימים עבור גלאים נודעי תהילה וזכה לאמונם של שליטים באירופה ובמזרח הרחוק. קורותיו הנפתלים של האיש הם עלילה מרתקת בפני עצמה, החל מהולדתו בפולין, דרך נדידת משפחתו לספרד, למצרים ולהודו והפיכתו לסוחר ולדיפלומט בשירות שליט מקומי ועד לשבייתו על ידי ואסקו דה גאמה, הטבלתו לנצרות והפיכתו לגיאוגרף בעל השפעה ולידידו הטוב של מלך פורטוגל. כיום אין יודעים כיצד נראה או היכן מקום קבורתו - ודומה כי אין מנוס אלא לגאול אותו מתהומות השיכחה.

[המאמר המלא]   [תגובות: 3]   [המאמר סגור לתגובות נוספות]

[מאמרים קודמים]